אחד מהשינויים הגדולים שרקדני טנגו עוברים, הוא המעבר מהקשבה לצלילים — להקשבה לבן או בת הזוג לריקוד. הקשבה כזו היא לא רק באוזניים, אלא בגוף, בלב, ובנשימה.
הנה שלושה עקרונות חשובים שיעזרו לך להעמיק את ההקשבה בריקוד בכלל וטנגו ארגנטינאי בפרט:
1. הנוכחות קודמת לצעד
לפני שמתחילים לזוז – פשוט היו שם. בחיבוק. בחיבור. הנוכחות הפיזית שלך בתוך האבראסו חשובה אפילו יותר מהצעדים עצמם. זו קרקע שממנה נבנית ההרמוניה. אם אתה מוביל – אל תמהר. אם את מתלווה – הקשיבי למה שנמצא רגע לפני שהוא בכלל מתחיל.
2. הקשבה נולדת מהשקט
לעיתים, אנו ממלאים את הריקוד בצעדים מתוך רצון להרשים או ל"נצל את המוזיקה". אבל טנגו טוב באמת נולד מהיכולת להכניס שקט לריקוד. השהייה, העצירה, ההאטה – כל אלה יוצרים מרחב שבו הקשבה אמיתית יכולה להתקיים. בדיוק כמו בשיחה: כשלא ממהרים להגיב – יש מקום להרגיש.
3. הכוונה חשובה מהטכניקה
אפשר ללמוד את כל הצעדים, את כל הסיבובים – אבל אם ההובלה אינה ברורה, או אם יש לחץ במקום כוונה, הריקוד יתפרש כמאבק במקום דיאלוג. הכוונה מורגשת בגוף השני. גם אם התנועה קטנה – אם היא באה מתוך בהירות ונוכחות, היא תובן ותרקוד.
רוצים טיפ סודי? תרקדו לא בשביל הצעד הבא – אלא בשביל האדם שמולכם.